לכבוד: הוד רוממותה המלכה אליזבת, משפחת המלוכה, ארמון בקינגהאם, לונדון.
הנדון: טיפים שימושיים להורות בריאה

למלכה היקרה שלום,
במהלך צפיה (מופרזת) בסדרה המעולה "הכתר", הרגשתי לאורך כל העונות דחף בלתי נשלט להזמין אתכם להדרכת הורים.
כן כן אני יודעת, זו רק סדרת דרמה ולא כך היו הדברים באמת, ואני יודעת גם שזה קצת משוגע מצידי, אבל בחיי שאם הייתי מצליחה, דברים בבית המלוכה היו נראים לגמרי אחרת!
אז במקום זה החלטתי לכתוב לכם מכתב.

למען האמת, המכתב מופנה אליך רק באופן רשמי, כי את האישיות הבכירה ביותר בבית המלוכה ועל פיך ישק דבר. ברור לי שזאת לא חוכמה לתת עצות בדיעבד ושילדיך הפרטיים כבר לא יזכו לקטוף את הפירות האלו, אבל היי, מדי יום נולדים עוד ועוד צאצאים למשפחת ווינדזור-מאונטבאטן וזה עוד לא מאוחר לדור הצעיר לתקן את השגיאות שעשו הוריהם וסביהם.

כתבתי כאן 5 עקרונות בסיסיים שחשובים בניהול משפחה. הטיפים כתובים בראשי פרקים, אם מישהו מבני משפחת המלוכה ירצה שארחיב על אחד מהם- אני אשמח.
הפגישות איתי מתקיימות בשיחת וידאו, כך שאפשר גם מלונדון ואפילו מבלמורל או קנדה.
אודה לך מאד אם תפיצי את המכתב הזה בווטסאפ המשפחתי.

1. הדבר הראשון והחשוב מכולם, שאותו חייבים לשנן וליישם: יחסים במשפחה מעל הכל!
מעל קוד התנהגות, מעל מחוייבות למדינה, אפילו מעל הכתר. אין דבר יותר חשוב מהיחסים בין בני המשפחה. זה צריך להיות ערך עליון שמוביל את כל מערך קבלת ההחלטות.

2. ההפך מאהבה אינו שנאה, אלא התעלמות.
ילדים יכולים לקבל אהבה בהמון דרכים, אפילו כשאנחנו כועסים עליהם, ובלבד שנראה אותם ונתייחס אליהם. מטפלות, משרתים, טבחים, נהגים, ועוזרים אישיים אינם ולעולם לא יהיו תחליף לאהבת הורים, טובים ככל שיהיו. אל תתעלמו מהילדים, תנו להם יחס אישי, אפילו אם זה רק לכמה דקות ביום.

3. חיבוק עושה פלאים.
לפעמים כל מה שילד צריך זה חיבוק חזק ארוך ואוהב, שיקח ממנו את כל המחשבות השליליות ויחזיר כוחות. זה כמו חיבור למטען כשהסוללה שלנו מתרוקנת. חבקו את הילדים, בכל הזדמנות- מתוכננת או אקראית, ככה על הדרך. לאט לאט גם הם יתחילו לחבק בחזרה. תארי לעצמך איזה ילד אחר היה צ'ארלס הופך להיות אם היה מקבל קצת חיבוקים מדי פעם…

4. ילדים לומדים דרך חיקוי.
אנחנו המודל שלהם ולכן אנחנו נדרשים להתנהג כפי שנרצה שהם יתנהגו. כך נעזור להם להפוך לאנשים בוגרים ומלאי כישורים. יש בידינו את הכוח הזה והוא מגיע עם אחריות גדולה. את בוודאי מכירה את זה היטב מקוד ההתנהגות המלכותי, אבל אני דוקא מתכוונת לתחומים הפחות פורמליים של החיים. הפגנת רגשות למשל.

5. החופש להיות מי שאני.
תנו להם מקום להתבטא, לבחור מה הם רוצים להיות, להנכיח את השונות ואת האינדיבידואליות שלהם. אפשרו להם למצוא את הדברים שהם מצויינים בהם, וגם ללמוד (לפעמים בדרך הקשה) את מה שהם פחות טובים בו.
אבל בבקשה, אל תחליטו עבורם מראש מה הם צריכים להיות, גם אם זה עולה לכןם בבריאות- ר' סעיף 1.

הייתי ממשיכה ומרחיבה בשמחה, למשל על הצבת גבולות, על יחסים בין אחים, על התמודדות עם מצבים קיצוניים, אבל היריעה קצרה ואני מנחשת שיש לך מה לעשות. אז רק תמסרי להם שהם מוזמנים לדבר איתי.

תודה. המשיכו להיות כה נפלאים!
בברכה ובאהדה,
מיקה גנני, מדריכת הורים, ישראל.