המתווים המשתנים לפתיחת השנה כנראה ימשיכו להתעדכן עד הרגע האחרון ואולי גם אחריו.
אי הוודאות שמאפיינת כמעט כל היבט של ההתמודדות עם הקורונה, מקשה עלינו לתפקד וליישר קו בהתאם בכל נושא הקליטה וההסתגלות.
זה קשה לכל הצדדים המעורבים- להורים, לצוותים החינוכיים והניהוליים, וגם לילדים.
אין ויכוח שזה לא אידיאלי, אבל- וזה אבל חשוב- בעיני זה לא חייב להיות כל כך קשה לילדים.
הם שואבים מאיתנו ההורים את הכוחות להתמודדות כמעט עם כל מצב בחייהם.
הילדים הם כמו סיסמוגרפים רגישים, כשאנחנו משדרים לילדים שהכל בסדר ואנחנו בחרנו את הכי טוב עבורם, הם סומכים עלינו והשדר הזה עובר אליהם גם בלי מילים. זה כמובן דו כיווני- אם אנחנו חרדים ולא סומכים, הם יבינו את זה, גם אם במילים ובהבעות הפנים שלנו ננסה להסתיר את האמת.
הדברים האלו נכונים לכל קליטה/ הסתגלות/ מעבר חדש בחייהם- העבודה הקשה ביותר היא על עצמנו, ההורים, להצליח להסיר דאגה ולסמוך עליהם ועל היכולות הרגשיות שהענקנו להם שיתמודדו בהצלחה עם המכשולים השונים. האמון הזה יעבור אליהם ויחזק אותם כמו שכבת מגן של אהבה.
קחו בחשבון שאנחנו לצערנו יודעים את התמונה הגדולה- איך היינו רוצים שההסתגלות או הקליטה שלהם תיראה במצב תקין. לעומתנו, יש להם יתרון- הקליטה הזו היא היחידה שהם מכירים, ועם ההתמודדות הנכונה של המבוגרים שסביבם, היא תעבור להם בקלילות ובלי קושי.
תנו אמון בצוותים החינוכיים המקצועיים, נסו לשדר רוגע ותמיכה, היו שם במבט ומסרו אותם בחיבוק בוטח.
>>> וכמובן שאתם מוזמנים להתייעץ איתי בכל שאלה ובכל נושא.
***אמהות- אנא סלחו לי על הכתיבה בלשון זכר. אני לרוב משתדלת לכתוב בשפה לא מגדרית אבל הפעם זה היה קשה מדי, ולכתוב בלשון נקבה יצא שוביניסטי מדי.
בתמונה: רגעים אחרונים של חופש גדול 💕
